תסמונת האחים המשועממים בעבודה 

זה קורה בערך 20 דקות אחרי שאנחנו נכנסים למכונית לנסיעה ארוכה.

בדרך כלל זה מתחיל באיזו מילה מבטלת או בפלישה קטנה לטריטוריה, ומיד הוא מאשים את זאת, והיא מסבירה למה זה הוא שהתחיל, ושניהם חייבים להגיד את המילה האחרונה, ואז מיד זה כבר עובר לכאפה קטנה, שמקבלת מענה של מכה קצת יותר כואבת, עד זו האחרונה, זו שכבר גורמת לה לבכות ולבקש נחמה אצלי.

ככה זה כשהילדים שלי האהובים, יושבים משועממים במושב האחורי.  רק אצל גורי הנמרים, מריבות בין אחים נראה חמוד. אצלי באוטו זה ממש לא "חמוד". אצל גורי האדם - ילדים, יש למריבות בין אחים תפקיד משמעותי ברכישת המיומנויות חיים שלהם – כיצד רבים ומשלימים עם אדם אחר, במקום בו אני הכי בטוח בו, בין בני משפחתי.

העלילה מסתבכת כאשר הדפוסים האלה מאומצים גם בהמשך החיים, כשהילדים מהמושב האחורי גדלים להיות עובדים בחברה שלך. במקומות עבודה רבים קיימת שגרת מציאות שבה העובדים מתקוטטים זה עם זה (ברמה של ויכוחים כמובן), מטיחים האשמות אחד בשני וזורקים אחריות על האחר.  בדיוק כמו באוטו, כשהקטנה שלי אומרת "אמא, הוא זרק עליי", כך גם במקום העבודה יהיו המתלוננים הסדרתיים, שכולם אשמים חוץ מהם. ומנסים לזכות באהדת גורם הסמכות בסביבה.

גם כאן הסיבה היא "שעמום". או יותר נכון חוסר תכלית.

עובדים משועממים הם עובדים המבצעים את תפקידם כאוסף של משימות ללא חיבור לתכלית שבעשייה שלהם – זאת אומרת שאין להם אף תשובה טובה לשאלות כמו: לשם מה? לאן חותרים? איזה טוב גדול יצא מזה? איפה אני בא פה לידי ביטוי? - ובמילים אחרות, כאשר אינו מחובר לחזון החברה.

אבל לא חזון כזה שתלוי על הקיר ואף אחד לא זוכר מה כתוב שם. חזון, כשהוא כתוב טוב, הוא חלום, הוא תמונה ברורה של עתיד טוב יותר שבו לעשייה שלי האישית יש משמעות מעבר ל"להשיג כסף עבור בעלי החברה".

 כדי להיטיב להסביר למה חזון טוב יכול לגרום לעובדים להיות ממוקדים יותר בעבודה, אני רוצה לדבר דווקא על משהו אחר לגמרי. על אתר כמו ויקיפדיה – תופעה מוזרה של מיליוני אנשים שמשקיעים שעות מזמנם, מרצם והידע שלהם, בלי לקבל שום תמורה. הם לעולם לא יקבלו תשלום עבור הזמן או הידע שלהם.

אז למה הם עושים את זה?  כי הם מתחברים לרעיון שהוא גדול יותר מהעבודה שהם השקיעו.

הרעיון של אנציקלופדיה שנכתבת על ידי ההמונים קוסם ומדליק אותם כל כך שהם מוכנים להשקיע שעות רבות ללא תמורה של כסף או הכרה. ערכים כמו "חוסר בעלות על ידע", "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד" הם ערכים שחשובים להם בחיים, והם נהנים מלהיות חלק מהמימוש של הערכים האלה במציאות.

 חזון עסקי של חברה צריך לספק בדיוק את זה – רעיון גדול, ערכי, שעבורו העובדים מוכנים לצאת מגדרם מבלי לצפות לתמורה נוספת. כי עצם החלק שלהם בהגשמת הרעיון, במימוש שלו במציאות, כבר נותן להם את התמורה והסיפוק.  להפנות את תשומת הלב למשהו משמעותי ומעניין זה גם הפתרון עבור הנשמות הקטנות שלי במושב האחורי, וגם עבור הילדים הגדולים שלגמרי במקרה הם העובדים שלך.

נסחו לעצמכם חזון עסקי טוב, רצוי ביחד עם העובדים המשמעותיים בחברה. תמונה עתידית מיטבית חשובה כמו לדעת לאן נוסעים כשנכנסים לאוטו, וגורמת למשתתפים בנסיעה ליהנות מהדרך ולא רק לייחל להגעה ליעד.

 אבל איך כותבים חזון טוב....? זה כבר סיפור לנסיעה אחרת... :)